"אני פשוט יודעת." "מה עשית עכשיו?" "שום דבר." הוא התכופף לנשק את עורפה. "חשבתי שהסכמנו שזה יסתיים." אבי נאנחה והתקרבה. "וזה אכן הסתיים." הוא נהם בצווארה, הצליל גרם לה לרעוד. "אני אוהב את הריח שלך אביגיל, אני לא חושב שאני אי פעם אתרגל אליו." "הארוחת בוקר מחכה." היא נאנחה בחוסר אונים. "אל תדאגי, אני לא אוכל אותך. אני איש של מילה, אני רק אגע בך עד שתבקשי ממני." "אני לא אבקש." היא נשבעה. "אנחנו רק נבל