זליה היום סוף סוף הגיע, שימו לב לציניות. פגישת כל האלפות השנתית הגיעה ואני התאמנתי או רצתי בסיורי גבול רוב הזמן. כל דבר כדי להסיח את דעתי מארבעת הימים הבאים. לימדו אותנו שאנחנו צריכים להגיע לפגישה הזאת כדי ללמוד איך להסתדר עם להקות אחרות, אבל אני חושבת שרוב האלפות משתמשות בזה כדי למצוא בן או בת זוג מתאימים בדרגה גבוהה להנהגה העתידית של הלהקה שלהם. כי כל גור של האלפא, הבטא והגאמא שהוא בן חמש עשרה ומעלה מצטרף, רק כדי לוודא שהם ישימו לב אליהם על ידי להקות אחרות, ואולי זכר או נקבה יתעניינו. עבור הלהקה שלנו זה אומר שכרגע, האלפא שלנו ושני הגורים שלו, דונובן ואחותו הצעירה אלינור נוכחים, שני הגורים של הבטא שלנו, גיבסון ואחותו הצעירה קאלי נמצאים גם כאן, ואז יש אותי ואת אחי הקטן סלייטר. כרגיל, אנחנו הלהקה הראשונה שמגיעה, ולוחם מלווה אותנו לשולחן שלנו בחדר הישיבות הגדול ביותר. עוד אלפות נכנסות ממש מאחוריהם ולכל אחד מהם יש את הגורים של ההנהגה שלהם איתם. הזכרים לבושים כראוי, אבל הנקבות... אני לא בטוחה איך לתאר את זה. חלקן לובשות חצאית וחולצה, אבל זה נראה כאילו הן קנו אותן במידה או שתיים קטנות מדי, כי זה בקושי מכסה להן את התחת והשדיים. אני תוהה למה ההורים שלהן מרשים להן להתלבש ככה, אבא שלי היה בועט לי בתחת בחזרה במעלה המדרגות לחדר שלי כדי להחליף. "מה כל כך מצחיק, גאמא?" דונובן שואל דרך קישור המחשבות וכשאני מספרת לו את רצף המחשבות שלי, אבא כמעט נחנק מלגימת המים שהוא לקח. "את צודקת לעזאזל שהייתי בועט לך בחזרה במעלה המדרגות. אני גם לא מבין את ההורים שלהם. למה שהם ירשו לבנות שלהן להשפיל את עצמן ככה?" אבא נוהם דרך קישור המחשבות וכולנו צוחקים כשאנחנו רואים נקבה אחרת נכנסת, לובשת שמלה שחושפת כמעט את כל העור שלה. אני מכווצת את האף כשאני מריחה כל כך הרבה זכרים ונקבות מכוסים בריח של סקס וכמעט מקיאה כשגאמא לעתיד מתיישב בשולחן מאחורינו. "לעזאזל, הוא לא יכול היה להתקלח?" קאלי צועקת דרך קישור המחשבות כשזכר מתיישב מאחורינו, ריח הסקס נודד לכיוון שלנו ואני שואלת אותה איך הוא אמור לעשות את זה אם זה קרה רק לפני כמה דקות. "את יכולה לתאר לעצמך שתוכלי להריח כמעט את כולם מכוסים בריח של סקס? ולא לכולם היה סקס עם בן או בת הזוג שלהם." אני שואלת אותה וכל הראשים נסובים לכיווני. האלפא שלנו אומר לנו שהוא מרחם עלינו מכיוון שאנחנו, בתור ליקאנים, מושפעים מזה יותר מאנשי זאב. "כן, בטח. כמה פעמים שאלת את אבא אם מישהו הריח כמו סקס שלא היה בן או בת הזוג שלו?" אני שואלת אותו. אבא מתחיל לצחוק בקול רם ואני יודעת שפגעתי בול בשאלה שלי. קאלי ואלינור מצחקקות כשהאלפא שלנו מסמיק קלות. עד שכולם יושבים, אחי, אבא שלי ואני נושמים דרך הפה ואפילו לאחרים יש בעיה לנשום כרגיל. היום הוא בשביל המלך לקבל את כולם למקום האירוע ולכולם להתערבב לפני שיחות הלהקה שיתחילו מחר, משהו שאני ממש שונאת להיות חלק ממנו. לרוב האלפות האלה יש רעיונות מיושנים לגבי נקבות או רעיונות מעוותים לגבי בני או בנות זוג שנועדו להם ואני שונאת את הדרך שבה הם תמיד בוהים בי או מתעלמים מהנוכחות שלי. כולנו עומדים כשהמשפחה המלכותית סוף סוף נכנסת לחדר ואני רואה את כולם מכווצים את האף. "נראה שהם גם מריחים את זה." אלינור אומרת ואני רק מהנהנת בראשי. כבר ראיתי את הנקבה הלבושה בקושי מתהלכת לשולחן ליד הבמה והרגשתי רחמים על מי שהיא באה בשבילו. היא מתיישבת ליד מאבקה, אמא של הגאמא המלכותי העתידי, ושניהם מדברות בשקט כשעיני הנקבה ממשיכות לנדוד לכיוון הבמה. מי שהיא רודפת אחריו לא מגיב והזעף על פניה מחמיר מרגע לרגע ואני מקווה שאף אחד מהזכרים בחדר הזה אינו בן או בת הזוג שנועדו לה. אני שומעת את טווילייט, הליקאנית שלי, מצחקקת למחשבות שלי. "מה עם נקבות?" היא שואלת ואני כל כך אסירת תודה על האימונים שאבא נתן לי או שהייתי מתגלגלת במעברים כאן. המשפחה המלכותית מאפשרת לכולם את חמש הדקות שלהם לרכל. מעולם לא הבנתי את המשמעות של זה ואני בספק אם אי פעם אבין. למה שתרצי לדון איזה זכר יכול להיות בן או בת הזוג שלך? אבל שוב, רק הגאמא המלכותי העתידי אינו בזוגיות ואני באמת מרחמת עליו. "בגלל זה היא יושבת עם מאבקה." טווילייט מציינת, "היא בטח רודפת אחרי הבן שלה." דיימוס ארבעה ימים של התמודדות עם אלפות ולונות שרוצות לדחוף את הבת שלהן למיטה שלי, ארבעה ימים שהאמא שלי מאבקה מנסה לעזור לאלפות ולונות האלה. אני מאחל לעצמי שאוכל פשוט להיעלם בזמן שגוליית, הליקאן שלי, נוהם בראשי על הסיכוי לארבעת הימים הבאים ואני יודע שהוא יתפרץ על האמא שלנו בסופו של דבר. לא משנה מה אף אחד מאיתנו אומר לה, היא ממשיכה להביא איתה נקבות ואני שמח שהמלך אמר לה שאסור לה יותר להביא אורחת כשהיא באה לארוחת ערב, אבל עכשיו היא מנסה לאלץ אותי לבוא הביתה לארוחת ערב. שאני מסרב לעשות ולמזלי יש לי את החובות שלי בתור הגאמא המלכותי העתידי כתירוץ. ההורים שלי היו בני זוג נבחרים ואני יודע שאבא מצטער שהוא לא חיכה לבן או בת הזוג שנועדו לו. אמא התחילה לבגוד בו כמעט מיד וכשהיא הייתה בהריון איתי הוא סירב להאמין לה עד שדוק יכול היה להוכיח שאני הבן שלו. אחרי זה הוא הלך לראות את המלך והורשה לדחות אותה בטענה של בגידה. אבא גידל אותי לבד, אבל אמא נשארה בתמונה בתקווה שאחזיר אותה לארמון. זה היה יום ההולדת השמיני שלי כשהחלטתי שאני לא רוצה אותה שם והיא ניסתה לשכנע אותי באומרה שהיא אמא שלי ושהיא אוהבת אותי. "אמא, את לא אוהבת אותי. את פשוט אוהבת את העובדה שאני אהיה הגאמא המלכותי הבא ואת רוצה לנצל את הסטטוס הזה. הפעם היחידה שאני רואה אותך היא כשאת יודעת שהרבה זאבים וליקאנים חשובים יהיו בסביבה, בתקווה שתוכלי למצוא בן או בת זוג נבחרים אחרים כדי לתת לך סטטוס ולבגוד בהם." אפילו גוליית שונא אותה ואת הזאב שלה על כך שהם שמו את הצרכים שלהם לפני אלה של הגור שלהם. כן, אפילו הזאב של אמא שלי הזניח אותנו, וזה נדיר מכיוון שהאינסטינקט של זאב או ליקאן תמיד יהיה לשים את הגור שלהם במקום הראשון. אמון, המלך העתידי שלנו, מוציא אותי ממחשבותיי כשאנחנו הולכים לכיוון חדר הישיבות ושנינו תוקעים את האף באוויר, "לעזאזל, זה הולך להיות יום אחד לעזאזל." הוא אומר כששנינו מריחים את ריח הסקס ואני יודע שזה יכה בנו במלוא העוצמה ברגע שנכנס לחדר. "למה זה הכרחי שהם יזדיינו ממש לפני הפגישות האלה?" אשה, בת הזוג של אמון, שואלת דרך קישור המחשבות ואמון מחליט לתת לה סיבות מרובות לכך כדי להסיח את דעתה מהריח, בניגוד אלינו, יש לה יותר בעיה להסתיר את הסלידה שלה מהזאבים והליקאנים האלה, ובתור המלכה העתידית היא לא יכולה להראות את הרגשות האלה כלפי חוץ. אני שומר את העיניים שלי על המושבים שלנו, אבל כמו בכל שנה, אני מופתע לראות את הנקבות של להקת אבן הירח. הן היחידות שבאמת מתלבשות כמו מנהיגות, ואני מחייך כשאני רואה את שלושתן עושות את אותו הדבר שאני עושה. "אשה, אני רואה שלפחות כמה נקבות יודעות איך להתנהג." אני אומר בצחוק. כמעט איבדתי את זה כשאני רואה את מאבקה, מה שנקרא אמא שלי, בשולחן ליד הבמה, ולצדה יש נקבה לבושה ב... טוב, אני לא בטוח מה זה אמור להיות. אם זה אמור להדליק זכר, אז אני כנראה שבור וכשאני אומר את זה דרך קישור המחשבות שלנו, אשה כמעט מעדה. זה דבר טוב שלאמון תמיד יש אחיזה טובה בה.