נקודת המבט של אלינור. אף אחד אף פעם לא התייחס אלי, תמיד זה היה דונובן ככה ודונובן ככה. לאבא היה יורש העצר שלו והוא חשב שלאמא יש את הנסיכה שלה, אבל הוא לא יכול היה לטעות יותר. אמא שנאה שלא הייתי בן, זה היה עד שמישהו הצביע על כך שאקבל בן זוג אלפא. זליה הייתה שונה, היא דאגה שאני ארגיש נראית והיא הקשיבה, באמת הקשיבה אם הייתי צריכה אותה. היא מעולם לא התייחסה אלי בצורה שונה, בדיוק כפי שהיא לא התייחסה לק