דַגְמָר כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת לְאַט, אֲנִי מַרְגִּישָׁה יָד עַל שֶׁלִּי. אֲנִי פּוֹקַחַת אֶת עֵינַי וּמַבִּיטָה שְׂמֹאלָה כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם חוּמוֹת הַשַּׁיָּכוֹת לְאֶחָד מֵחַבְרֵי הַיְּחִידָה שֶׁלִּי. גַּם אִם אֵין לוֹ מֻשָּׂג מָה הַסִּיוּטִים שֶׁלִּי, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהֵם רוֹדְפִים אוֹתִי. כֻּלָּם בַּיְּחִידָה שֶׁלִּי יוֹדְעִים שֶׁהֵם רוֹדְפִים אוֹתִי, אֲבָל לְכֻלָּם אֵין מֻשָּׂג