כתבתי, ודמעות זלגו על פני עם המילים האחרונות. לא רציתי להודות בפני עצמי שהיא לא תחזור. אף על פי שלא העזתי לנסות להחזיר אותה, זה היה המעט שיכולתי לעשות כדי לוודא שהיא בסדר. קיפלתי את המכתב במעטפה וקישרתי את קספר, הבטא שלי, כדי שיפגוש אותי בביתי. קספר הגיע כמה דקות לאחר שקראתי לו, והוא הופתע לראות את הסלון הריק, בלי כלום מלבד שולחן וכיסא. "איך אמנדה מסתדרת?" הוא שאל, מודאג לגבי גורל אשתי. "שלחתי או