"אני, איילה ואלדז, דוחה אותך, אלפא סטפנו ד'סוזה, כבן זוגי וכאלפא." היא אמרה, בוהה באלפא שהניע את ראשו לעברה. הוא צעד צעד מאיים קדימה, עיניו יורות בה מבטים חודרים לפני שריתק אותה לקיר שמאחוריה. "יפה," הוא לחש לפני שנישק את צווארה, מוצץ בעדינות את המקום בו עמד לסמן אותה. "מה דעתך לנסות שוב? אולי תוסיפי קצת טון הפעם?" ********************** איילה, דחויה ומושפלת, מוצאת את עצמה חסרת ביטחון, חלשה ומפוחדת. אבל כשהיא מוצאת בן זוג שני, אלפא סטפנו, היא נחושה להיות זו שתשחרר אותו לפני שיעשו זאת לה. האם האלפא יוכל לפרוץ את החומות שהיא יצרה לעצמה? או שהיא תעזוב הרבה לפני שזה יקרה?

פרק ראשון

איילה: "איילה," אמר אלפא רייקר, החבר הכי טוב שלי, בן זוגי ואלפא, ודפק על דלת חדר השינה שלי. חייכתי ופתחתי לו את הדלת, צעדתי צעד אחורה כשהזמנתי אותו להיכנס. זה היה נדיר שהוא בכלל יבוא לחדר השינה שלי. בדרך כלל, הוא היה שולח אחת מנשות הלהקה או את אמא שלי לקרוא לי. אבל הפעם, הוא בחר לבוא אליי באופן אישי. "אלפא," אמרתי, וחייכתי אליו. הוא לא נכנס, ובמקום זאת הניע את ראשו. "באתי לדבר איתך, אבל אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה בחוץ, לא?" הוא שאל, הטון שלו רך יותר מאי פעם. החיוך שלי התרחב ולא יכולתי שלא לנשוך את השפה התחתונה שלי כדי לעצור אותו מלהתרחב יותר ממה שהוא כבר היה. הנהנתי וצעדתי צעד אחורה כדי לכבות את האור שלי. הייתי אסירת תודה על כך שנראיתי יפה יותר מהרגיל היום. בחרתי ללבוש שמלת קיץ בידיעה שאין לנו אימונים לעשות, ובהתחשב בעובדה שהרגשתי הרבה יותר טוב עם עצמי לאחרונה, התחלתי לאט לאט להתגנדר בגלל זה. השיער החום המתולתל שלי היה קשור לקוקו, והגיע לגב התחתון שלי למרות שהוא היה מורם. אמא שלי מנעה ממני לעתים קרובות לגזור אותו. אפילו לגזור את הקצוות המפוצלים היה משהו שהיא בדרך כלל הייתה עושה עליו מהומה, אבל זה היה משהו שעכשיו הייתי אסירת תודה עליו. נראיתי הרבה יותר יפה עם שיער ארוך יותר מלכתחילה. מבטה של אמא פגש את שלי כששתינו ירדנו במדרגות והיא חייכה, ושלחה לי קריצה מהירה. היא ידעה ששנינו בני זוג, היא הייתה הראשונה לגלות על זה מלכתחילה. לא הייתי אדם שהסתיר ממנה שום דבר, ואבא גילה ממנה. שניהם היו מודאגים מהעובדה שלא בחרנו להפוך את זה לרשמי, אבל כשראו שלא הגיעה שום דחייה, ידענו שהכי טוב לחכות עד שנהיה מבוגרים יותר. היה הכי טוב ששניהם חיכו מלכתחילה, וזה היה משהו שידענו. בנוסף, זה לא היה כאילו הייתה לי כוונה להיות עם מישהו אחר בכל מקרה. הוא הסתכל עליי וחייך, ותפס את העובדה שהאלפא נראה רגוע ומאושר יותר מהרגיל. הוא ידע לצפות לחדשות טובות. אם כבר, הוא היה הגאמה של האלפא, ועכשיו, אני הייתי. אבל זה היה משהו ששניהם קיוו שישתנה אם המזל יהיה לצידי. למרבה המזל, לאחרונה, הייתה לי סיבה להאמין שכן. אם כבר, הייתי בת הזוג, הנבחרת, והחצי השני של האלפא של הלהקה. "רייקר, מה קורה?" שאלתי את בן זוגי, וחייכתי כשהוא כרך את זרועו סביבי, ומשך אותי לכיוון הגינה שבה התאמנו חברי הלהקה. לא יכולתי שלא להרגיש עיניים עוקבות אחרי מרחוק, אם כי איפה הן היו, לא הייתי בטוחה; עם זאת, המבט האינטנסיבי נעלם מהר כפי שהוא הופיע לפתע. נענעתי בראשי על ההזיה שלי לפני שהתמקדתי בבן זוגי כשחיבקתי בפעם הראשונה ששנינו נראינו יחד כזוג. האיש היה נדיר באינטימיות איתי בפומבי, אם כבר, הוא דאג להסתיר את העובדה שהיינו בני זוג מאז שגילינו על זה לפני שנתיים. שנינו לא יצאנו, ובחרנו להישאר חברים עד שהוא הפך לאלפא של הלהקה. הוא נבחר על ידי הלהקה שלו לאחר שאביו בחר לוותר על התפקיד הזה בחודש שעבר, ואני ספרתי את הימים להכרזה מאז. הוא לא ענה כשעיניו החומות שוקולד פגשו את עיניי הירוקות אזמרגד. הוא חייך והנהן לי לפני שעמד במרכז הגינה שבה כולם יכלו לצפות בנו. עיניו פגשו את שלי והוא הצליב את ידיו על החזה שלו לשנייה כשצעד צעד אחורה. "אני רוצה להודיע משהו," הוא אמר, והנהן לעבר ביאנקה, אחת מנשות הלהקה. היא הייתה בתו של הבטא הקודם, וידוע לכולם שהם היו חברים קרובים מאוד. לא הפריע לי שהם חברים. באופן אישי, לא ראיתי בזה בעיה אם היו לו חברות אחרות אם שנינו בני זוג. חברי הלהקה התאספו לפני שביאנקה צעדה קדימה ועמדה לצידו, עיניה פגשו את שלי והיא חייכה. החיוך שלה היה כזה שלא יכולתי לקרוא או להבין, אבל ידעתי לא להגיב על זה. כרגע, זה היה הרגע שלי, ובן זוגי עמד להציג אותי כלונה שלו ללהקה. אני לא אהיה רק גאמה יותר. אני גם אהיה הלונה שלו והחצי השני שלו. ההורים שלי יצאו מהבית כדי לשמוע את ההכרזה, שניהם נראו גאים יותר מאי פעם במה שהם עמדו לשמוע. לא יכולתי להאשים אותם, אפילו המעמד שלהם בתוך הלהקה ישתנה. בשבילי שיהיה לי בן זוג שהיה בשטח הלהקה היה בר מזל מלכתחילה. רובם היו מגלים שהבני זוג שלהם היו מלהקות אחרות ורבים מהם היו צריכים להצטרף ללהקות שונות או להביא את הבני זוג שלהם עם אישורו של האלפא. למרבה המזל, המקרה שלי היה שונה. "אני רוצה להכריז שמצאתי את האישה שבחרתי לבלות איתה את חיי, כחצי השני שלי, הלונה שלי, הלונה של הלהקה, והלב שלה," הוא אמר, והסתכל על ביאנקה שנשכה את השפה התחתונה שלה לפני שהוא פנה אליה. הוא ליטף את לחייה וחיבר את שפתיו לשלה, וגרם לליבי לצנוח לבטן שלי. "ביאנקה ד'מריה, הבטא היפה שלי תאבד את התואר הזה ובמקום זאת, היא תהיה אהבת חיי," הוא אמר, ונענעתי בראשי, מנסה לעבד אם הוא רציני כשהעולם שלי התחיל להסתובב. "אלפא רייקר, עם כל הכבוד, אבל מה איתנו?" שאלתי, והסתכלתי למטה על רגליו, ונמנעתי ממבטו. ביאנקה פרצה בצחוק שקט כשהיא הסיטה את מבטה, ולא יכולתי לעצור את ההידוק שהרגשתי בחזה שלי למראה המחווה שלה. "כן, זו הסיבה שהבאתי אותך לכאן, איילה," הוא אמר, וקימטתי את מצחי לפני שהסתכלתי עליו כדי למצוא את עיניו קשות יותר ממה שהן היו אי פעם כלפיי. "אני, אלפא רייקר איבנוב, דוחה אותך, איילה ואלדז, כבת הזוג והלונה שלי." "מה?" שאלתי, וקימטתי את מצחי כששמעתי את אמא שלי נאנחת. דלת הבית נטרקה, ולא יכולתי לעצור את הבושה שהרגשתי. "זה איזשהו צחוק?" "יש לך שלושים שניות לקבל את הדחייה. אחרת..." "אני, איילה ואלדז, מקבלת את הדחייה שלך, אלפא רייקר." אמרתי, והתעלמתי מהכאב שהרגשתי כשהזאבה שלי יללה מכאב. "אין צורך באחרת..."

גלה עוד תוכן מדהים