~תמיה~ אחרי ארוחת הבוקר, הרגשתי אבודה ומשועממת. מאז שהביאו אותנו לאחוזה, סילבסטר היה בסביבה, ותשומת הלב שלו הייתה נתונה לי, אז המקום הרגיש חדש ובודד. לאייברי ולמרסל היו תוכניות, ולינדה ותיאודור התחילו להכיר אחד את השני; לא יכולתי להפריע להם. חזרתי לחדר השינה שלנו כדי לחשוב על כל מה שמרסל סיפר לי על ביין, על המלחמה השקטה ועל המזרח. דאגתי למזרח. הדבר האחרון שרציתי היה שהמזרח ייתפס בבלגן. לא רציתי לה