מראהָּ בִּטּוּנִיקָה הִסִּית אוֹתִי, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא תִּלְבַּשׁ שׁוּם תִּלְבּוֹשֶׁת שְׁקוּפָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ אִם אֲנִי לֹא אֶהְיֶה שָׁם. בִּלִּיתִי יוֹמַיִם מִחוּץ לָאֲחוּזָה. לְמַרְסֶל, תֵּאוֹדוֹר וְלִי הָיָה עֵסֶק קָטָן לְטַפֵּל בּוֹ בָּעִיר הַסְּמוּכָה. תָּהִיתִי מָה תָּמִיה תַּחְשֹׁב וְאִם הִיא תִּתְגַּעְגַּע אֵלַי. בְּסִיס עַל הַמֶּזֶג שֶׁלָּהּ, יָדַעְתִּי גַּם כֵּן שֶׁהִיא לֹא תְּס