"בבקשה, תעזור לי לשלוח את זה ללאונרדו אחר כך. אתה יכול לקרוא את התוכן. זה לא מהווה איום ביטחוני. אני רק מבקשת ממנו להמשיך הלאה," אמרתי במהירות, ועיניו התכהו. הוא אחז בזרועי וגרם לי ללכת אחריו למשרדו.
ברגע שהדלת נסגרה, הוא הביט בי בכעס.
"אל תנצלי לרעה את הפריבילגיה, תמיה. לאף אחד אסור לתקשר עם יקיריהם כאן. זו בדיוק הנקודה. אני לא אעשה בשבילך יוצאים מן הכלל," הוא אמר, וליבי נשבר קצת כי לא הרגשתי שאנ
















