~ליאו~ קיבלתי את מכתבה של תמיה והייתי המום שאדון הזאבים יעזור לה לשלוח אותו. תמיה הייתה אישה אהובה; יכולתי לדמיין מה היא עושה שם. המכתבים הבהירו שהיא בסדר, וקצת קינאתי שהיא מאושרת בלעדיי. אני לא הייתי מאושר. הלב שלי עדיין היה שבור, ואיבדתי חלק ממני כששחררתי אותה. אני תוהה מי עוזר לה ברגע הקשה. אמנדה חזרה לגור בבית והייתה עסוקה בהדרגה בריהוט הסלון. לא נתתי לה לעבור לחדר שחלקתי עם תמיה. רציתי להחזיק