"תקשיבי!" קולו הנמוך, הערב והקר של האיש ביטא את המילים הספורות הבאות. "תפרצי לי לחדר שוב בלי רשות, את מתה!" סברינה נראתה כמו צבייה אבודה, ריסיה הארוכים והמתולתלים רפרפו במהירות, והיא הנידה בראשה בכל כוחה. האיש הסתובב והרים את צמיד הברקת השייך לה משולחן הלילה. לאחר מכן הוא הרים את סברינה, פתח את הדלת, נכנס לחדרה של סברינה והניח אותה. אחרי זה, הוא החזיר את הצמיד על פרק ידה ואמר, "תענדי אותו מחר כשנל