שלושת בני משפחת לין, שהסתתרו מרחוק, רעדו מפחד. סבסטיאן כבר ליווה את הרופא לחדר המיון. סברינה, שכמעט איבדה את הכרתה, עצמה את עיניה בחוזקה ומצחה התקמט. ריסיה העבים והמתולתלים היו מכוסים בדמעות. ריסיה, שהיו יפים כל כך, נפלו היום חסרי חיים. פניה, שהיו קטנות מכף ידו, האדימו כצבע השקיעה בגלל החום. סבסטיאן התקרב לסברינה, שהמשיכה למלמל שטויות, "מותק, אל תעזבי את אמא... אל תעזבי את אמא, לאמא אין משפחה. אמא