חוֹטֵאת לֵאָה אני אומרת לעצמי שמה שאני עושה זה לא בסדר ושזה כנראה ישים אותי על המסלול המהיר לגיהנום, אבל לא משנה כמה המצפון האשם שלי צועק עליי, זה לא עוצר את הרגל שלי מלהרים. אני מניחה אותה על השולחן מולי ולוחצת את הכוס הכואבת שלי על הפינה המעוגלת שאני עכשיו עושה עליה "יבש" כמו זונה ארורה. השטן בהחלט ניצח בסיבוב הזה. שוב. נראה שהוא מנצח הרבה בימים אלה. אני דוחפת את המחשבה הצידה וטוחנת את עצמי חזק