"איך זה שרק אבא שלי מאחר? הוא... הוא שכח אותי?" דייזי מוציאה את השפה התחתונה שלה, והיא רועדת קצת כשהיא מנסה לא לפרוץ בבכי של ממש. "אוי, מותק, הוא פשוט איש עסוק וחשוב מאוד, זה הכל. זה לא בגלל שהוא שכח." אני מתכופפת מולה, מרימה את הסנטר שלה כדי שהיא תוכל לראות אותי. "את כל העולם שלו. אני מבטיחה לך שהוא יגיע עוד רגע." אני מציעה חיוך ענק כדי להרגיע אותה, אבל האמת היא, שאין לי מושג אם הוא בכלל בדרך. הו