סלינה, נקודת מבט
אני לא מצליחה להוריד את העיניים מהתמונה ומפחדת ממה שיקרה אם הוא ימצא אותי.
"טוב, אנחנו צריכות לחזור הביתה," ג'סי אומרת. ופתאום אני מודעת לאפשרות שהם כבר בדרך לכאן אם הם רצו למצוא אותי.
אוי, לעזאזל! צמרמורת עוברת בגופי. אני לא יכולה לתת לשום דבר לקרות שיחשוף את הלהקה. הבטיחות שלהם היא בראש סדר העדיפויות שלי!
"כן, את צודקת, רק תני לי לקחת את הדברים שלי," אני אומרת וקמה מהכיסא שלי.
"
















