קיאן, נקודת מבט
היא אוחזת בידיים שלי בידיה לרגע לפני שהיא עוזבת וצועדת צעד אחורה, מביטה מטה על ידי. אני לא מהסס ומסיר את שני המכסים ובולע את שני השיקויים בבת אחת. הטעם שלהם נורא ואני כמעט מעלה אותם שוב.
אני מחזיר לה אותם, מסתובב ומתחיל לצאת משם עם כולם.
"קנון, אני צריכה לדבר איתך לפני שאתה עוזב!" אומרת אמה וקנון עוצר ומסתובב אליה בזמן ששארנו נותנים להם קצת זמן לעצמם.
מחוץ לבית, אנחנו עוצרים ומחכים
















