סלינה, נקודת מבט כשאני מתעוררת שוב, אני מנסה להגיע לזאבה שלי, אבל היא עדיין מורדמת ואני יודעת שסיממו אותנו ברעל זאבים וכנראה גם בתרופת שינה. אין לי זיכרון ממה שקרה אחרי שהאיש דיבר איתי. אני מנסה לא להשמיע קול כשאני מסתכלת סביבי על המקום שבו אני מוחזקת. אני במרתף מאחורי סורגים, ובגלל הריח, הסורגים מצופים בכסף ורעל זאבים. זה מקשה לפרוץ דרכם. הניחו אותי במיטה קטנה עם שמיכה מעליי. לפחות יש לה ריח נקי!