כשאליין שמעה את שון מתנצל שוב, לא הייתה בליבה כל תגובה – נותרו רק לעג ואדישות.
היא דמיינה פעמים אין ספור שאולי יום אחד, כשהם יבינו את טעויותיהם ויתחרטו עליהן, שון ילטף בעדינות את ראשה, בדיוק כפי שעשה עם ביאנקה, ויתנצל, ויבטיח שדברים כאלה לא יקרו שוב. אפילו רק המילים האלה היו מספיקות לה.
היא תמיד הייתה כזאת – קלה לסיפוק.
השאלה הזו ריחפה במוחה עד היום שבו מתה.
למרבה הצער, היא מעולם לא זכתה לשמוע אות
















