ההערות הסרקסטיות של טרבון לא הזיזו לאליין כהוא זה. זה הכה אותו כמוזר שבעבר, היא הייתה קופצת, נוזפת בו ונלחמת על המילים האלה. אבל אחרי כל ריב, הם תמיד היו משלימים. עכשיו, לעומת זאת, עם אליין, היה רק שקט. טרבון הרגיש קצת לא בנוח כשידו נחה על כתפה של אליין. ברגע הבא, היא משכה אותה כאילו זה לא היה כלום. "מר טרבון ייטס, אודה לך אם תוכל להתנהג," אמרה, עיניה נוצצות בבוז, כאילו הוא היה איזה זבל. היא פיתחה