דמיאן היה המום כשבהה בילד הקטן שחייך מאוזן לאוזן, הוא גם זיהה אותו כילד שראה אתמול. הוא הרים את ראשו לאוליביה ולקח לו רק דקה לסכם את מה שהתרחש מולו. דמיאן הצביע באצבע לעבר קלווין בחוסר ודאות "של מי הילד הזה? הוא הבן שלך?" "כן, זאת אמא שלי", התערב קלווין בחיוך. אוליביה קיפלה את זרועותיה מתחת לחזה "זה לא עניינך מר סטרלינג! אלה החיים הפרטיים שלי, ואני ממש שונאת כשאנשים מנסים לתקוע את האף בעניינים שלי