בגיל עשרים ושתיים, אוולין ידעה בדיוק מה היא רוצה. היא תמיד ידעה את זה מאז שהייתה בת חמש עשרה ורצתה את אותו הדבר בדיוק בשש השנים האחרונות - להתחתן עם אהבת חייה מיד לאחר סיום לימודיה ולהקים משפחה משלה. היא האמינה שהיא הבחורה הכי בת מזל בעולם שהחלומות שלה מתגשמים. הנה היא, שבוע אחרי סיום הלימודים, מודדת את שמלת הכלה שלה למדידה הסופית לפני החתונה מחר. ארוסה, מייקל, היה אהבת חייה היחידה. היא פגשה אותו לפני שלוש שנים, וזה היה אהבה ממבט ראשון עבור שניהם. תוך פחות מעשרים וארבע שעות, הם יצעדו בשביל החופה. אקסטטי לא עושה צדק למה שהיא באמת מרגישה. "את הולכת להיות הכלה הכי יפה אי פעם, איב," סנדרה, אחותה החורגת, קרקרה, וקטעה את מחשבותיה. "אני כבר מרגישה כמו הכלה הכי יפה, סנדי. זה מרגיש כמו אגדה, ואני עומדת להתחיל את האושר והעושר שלי," אמרה אוולין בחיוך רחב. "זה מושלם. כל כך מושלם," אמרה אוולין, וחייכה אל המעצבת בחיוך מרוצה. "מייק לא יוכל להסיר ממך את עיניו," אמרה סנדרה, והעריצה את אוולין כשהמעצבת הוסיפה את הנגיעה הסופית לשמלת הכלה שלה. אוולין חייכה כשהסתובבה, עיניה נוצצות. "תודה, סנדי. מה הייתי עושה בלעדייך?" שאלה אוולין כשהפסיקה להסתובב ועמדה מול סנדרה. אמה של אוולין נפטרה לאחר לידתה, ולא הותירה לאביה ברירה אלא לגדל אותה לבד. כשהגיעה לגיל חמש, אביה התחתן עם אמה של סנדרה, שהייתה אם חד הורית. סנדרה הייתה בת ארבע, ואילו אוולין הייתה בת חמש. הן הסתדרו כל כך טוב יחד כל השנים האלה והיו החברות הכי טובות. "נקווה שלעולם לא תגלי," אמרה סנדרה בחיוך, ואז הציצה בשעון היד שלה. "שיט! אני צריכה ללכת לראות אם החנות פרחים הכינה את כל הפרחים כמו שביקשתי. תסתדרי לבד?" שאלה סנדרה, ואוולין גלגלה את עיניה. "אני לא ילדה. ברור שאני אסתדר," הבטיחה לה אוולין. "בסדר. נסי לנוח קצת. תישני אם את יכולה. הלילה הולך להיות הלילה האחרון שלך כרווקה, ואנחנו צריכות לחגוג," אמרה סנדרה בקול מזמר, ואוולין צחקקה כשראתה אותה יוצאת מהחדר. שלושים דקות לאחר מכן, לאחר שהמעצבת עזבה, אוולין שכבה על מיטתה וחשבה על מייקל ואיך זה ירגיש לצעוד איתו מחר בשביל החופה. פתאום התגעגעה אליו, והחליטה להתגנב אליו כדי לבלות איתו קצת לפני שסנדרה תחזור. לאחר שאספה את מפתח המכונית שלה, מיהרה לצאת מהבית ונכנסה למכונית שלה. היא החליטה להתקשר אליו קודם כדי לוודא שהוא אכן בבית. הטלפון צלצל ארבע פעמים לפני שהוא ענה. "היי, אשתי לעתיד," הוא בירך אותה בעדינות, והיא הסמיקה. "שלום, בעלי לעתיד," היא ענתה בשמחה. "מתגעגעת אליי?" הוא שאל כאילו הוא יכול לקרוא את מחשבותיה. "כן. מה אתה עושה? אתה בחוץ? רק איתך?" היא שאלה, בהתייחסה לשושבין שלו. "לא. רק עוד לא כאן. אני בבית, מנסה להכין את המקום לאשתי שתעבור לגור בו," הוא אמר, והיא חייכה. "מה איתך? מה את עושה?" הוא שאל בעניין. "אני? סתם שוכבת וחושבת עליך," היא שיקרה. "בסדר. אני לא יכול לחכות לראות אותך בשמלה שלך מחר. אני אוהב אותך כל כך," הוא אמר, וגרם לה לחייך. "אני אוהבת אותך הרבה יותר. אני אתן לך לחזור למה שעשית..." "אני אסיים ואתקשר אלייך חזרה, בסדר?" הוא אמר, והיא חייכה. "בסדר, מותק," היא אמרה, ובזה סיימה את השיחה והתניעה את המכונית. היא לא יכלה לחכות לראות את ההפתעה על פניו כשהוא יראה אותה עומדת מולו. עשרים דקות לאחר מכן, היא הגיעה אליו ועלתה במעלית לדירה שלו. מתוך רצון להפתיע אותו, היא לא טרחה לצלצל בפעמון ונכנסה באמצעות קוד הכניסה לדלת שלו. ברגע שנכנסה לבית, החיוך על פניה נמוג כשראתה את נעלי העקב הלבנות ליד הדלת. האם יש לו חברה? היא הרהרה כשהורידה את נעליה והמשיכה פנימה. היא רצתה לקרוא בשמו, אבל עצרה כשראתה את הבגדים הנשיים מפוזרים על הספה שלו: שמלת כותנה לבנה קצרה ובלייזר אדום. הפעם, גבותיה התקבצו כשהיא זיהתה את הבגדים המוכרים מאוד - הבגדים שסנדרה לבשה קודם לכן. היא הביטה לאחור בנעלי העקב וזיהתה אותן כזוג המהדורה המוגבלת שהיא קנתה לסנדרה ליום הולדתה בשנה שעברה. למה סנדרה כאן ולא בחנות הפרחים? ומדוע מייקל לא הזכיר שסנדרה איתו? הרהרה אוולין, ליבה פועם במהירות כשהיא עושה את דרכה לכיוון חדר השינה. חלק ממוחה כבר ניתח את המצב וידע מה קורה, אבל חלק אחר לא רצה להאמין בזה. היא רצתה להאמין שאולי סנדרה באה לכאן כדי לדון בפרטים על הפרחים עם מייקל, ואולי תה נשפך על השמלה שלה, אז היא בפנים מחפשת משהו אחר ללבוש. למרבה הצער, ככל שאוולין התקרבה לחדר השינה, כך פחות האמינה לתירוץ שהיא המציאה. הצחוק של סנדרה נשמע מבעד לדלת חדר השינה הפתוחה למחצה. "היית צריך לשמוע אותה קודם," היא שמעה את סנדרה אומרת. "'אני כבר מרגישה כמו הכלה הכי יפה, סנדי. זה מרגיש כמו אגדה, ואני עומדת להתחיל את האושר והעושר שלי,'" סנדרה אמרה, מחקה את מה שאוולין אמרה קודם לכן, ומייקל צחקק. "היא כל כך ילדותית וטיפשית. הסיבה היחידה שאני מסוגל לסבול אותה היא הירושה שלה," היא שמעה את מייקל אומר, ועולמה המושלם התנפץ ברגע.