אוליביה סגרה את המחשב הנייד שלה והסיטה אותו הצידה על שולחנה, היא סיימה עם המשימות התלויות ועומדות שלה להיום. היא הציצה חטוף בדמיאן בקצה השני שהיה שקוע עמוק במה שהוא קרא. הוא לא אמר לה מילה אחת מיד אחרי שהם עזבו את השירותים לפני כמה שעות, נראה שהוא עדיין כועס עליה. אבל היו לה זכויות שוות לכעוס עליו גם אחרי הכל, הוא הסתיר ממנה משהו. היא סידרה את שולחנה לפני שהרימה את הארנק שלה שהיה מונח בצד השולחן,