כשחזרה לחדר, היא מצאה את אלדן יושב בשקט ומחכה לה. "אורורה..." אלדן קרא כשאורורה נכנסה לחדר. קמטי דאגה היו חרוטים בבירור על פניו הנאים. "את בסדר?" אורורה לא הגיבה מיד. היא בחרה לשבת קודם על כיסא השולחן שלה, ואז נתנה את התשובה שאלדן חיכה לה מאז קודם. "לא ממש." כשחש שמשהו לא בסדר, אלדן קם ממקומו. הוא התקרב ומשך את הכיסא ממש מול השולחן של אורורה. "מה לא בסדר איתך? את חולה? או משהו אחר? או שאולי אני עש