ג'וליאן נחנק. "אני בסדר. בואו ניכנס לאוטו. נתראה בבית החולים!" ג'וליאן היה הבוגר מבין שלושת הילדים. המזג שלו שיקף את זה של אביו. אנסון הרגיש שיש להתייחס לג'וליאן כמו אל מבוגר. זה לא היה הזמן לרגשות. הם היו צריכים להגיע לבית החולים במהירות. "בסדר, נתראה בבית החולים!" השיחה הסתיימה. הגב והיד של אנסון כאבו, אבל הוא יכול היה להרגיש את הדאגה של ג'וליאן. חיוך מנחם התפשט לאט על פניו. הוא גילה כמה מחמם לב