מנקודת מבטה של אייברי. "עכשיו זאת סוג החלום שאני לעולם לא רוצה להתעורר ממנו," מלמלתי לעצמי, מחייכת בילדותיות. אני על שולחן המיטה שלי ובודקת את השעה. מבט זעוף הופיע על פניי, "נו באמת, זה רק כמה דקות לארבע." אמרתי, מכה את הרגל שלי בשולחן המיטה. שכבתי בחזרה במיטה, מנסה להתגבר על השינה המופרעת שלי, אני פשוט לא מבינה למה התעוררתי. להתעורר זה קל אבל לחזור למיטה ולעצום את העיניים כדי לישון זה החלק הכי קש