**מנקודת מבטו של זנדר.**
עזבתי את אייברי על השולחן ועם דמעות בעיניי, לא התכוונתי להציב לה תנאי אבל אחרי שראיתי אותה עם אריק, התעצבנתי.
אפילו לא ידעתי איך הגעתי לדלת הכניסה שלה אבל פתאום הרגשתי שהיא צריכה אותי ולמרות שניסיתי להתנגד לדחף ללכת אליה, מצאתי את עצמי נע לכיוון חדריה.
לא יכולתי לתאר את האש שבערה בי כשראיתי אותה ואת אריק. אני יודע שהיא לא תבגוד בי אבל אריק הוא מקרה אבוד ולעולם לא יוותר על
















