מנקודת מבטה של אייברי.
אני הולכת עם אריק כבר עשרים דקות והכל משעמם אותי.
לילאני שמרה על מרחק, אבל אני בטוחה שהיא שמעה כל מה שדיברנו עליו.
"אנחנו הולכים לפיקניק מחר או מחרתיים, תבוא איתנו, נכון?" שאלתי בקול הכי מתוק שלי, נעמדתי לבהות בו.
הוא נראה מופתע ואני אוהבת את הדרך שאני נותנת לו כמה זעזועים הערב.
"אהמממ, זה לא צפוי אבל כמובן, אני אבוא איתך יקירתי." הוא אמר והרים את הידיים שלי לשפתיו ונישק אות
















