נקודת מבט של אייברי. "ברצינות? מה גורם לך לומר את זה?" ניסיתי בכל כוחי להסתיר את הבעת ההפתעה על פני. "אני לא יודעת, סתם בא לי לשאול, אבל אם את לא רוצה לדבר על זה... זה בסדר... נדבר על זה מתי שתרצי." היא אמרה בקול רגוע. "אמממ... טוב, תודה שהבנת, ליילאני." גמגמתי והיא העניקה לי אחד מהחיוכים המסנוורים שלה. "טוב, הגיע הזמן לישון. כמעט חצות." היא הכריזה לפתע ופיהקתי. "רוצה שאני ארחץ אותך?" היא שאלה. "ב