מנקודת מבטה של אייברי. הנסיעה חזרה הביתה הייתה שקטה וכמעט כולם היו עסוקים בטלפונים שלהם, אבל אני פשוט נחתי בעיניים עצומות. תכניות חדשות בקעו לי בראש איך לסיים עם המשימה. אני רותחת על שאנון וכועסת על עצמי על שהייתי כזו טיפשה. אני פשוט לא מצליחה לתפוס את העובדה שאחותי החורגת יכולה להיות כלבה מרושעת כלפיי כשמעולם לא עשיתי לה שום דבר רע. תמיד הערצתי את שאנון כשגדלתי ומעולם לא חשבתי עליה שום דבר רע. מה