לורה הרימה את סנטרה, ונפטרה מההרגל הישן שלה להתנצל כל הזמן. היא עמדה זקופה, ניצבה כמו ברבורה אלגנטית. "גברת בראון, זה דבר מוזר לומר," היא אמרה, קולה יציב. "היום מסיבת יום ההולדת שלי, וכולם כאן כדי לחגוג איתי. אני צריכה להיראות במיטבי. אם הייתי מופיעה מרושלת, זה לא רק משפחת שארפ הייתה מתביישת; גם הבן שלך היה." זו הייתה הפעם הראשונה שהיא אי פעם התעמתה עם אלרה, והכעס של האישה המבוגרת היה מוחשי, סערה