בדרך לפירמת עורכי הדין, לאורה הביטה בנוף החולף במהירות, מלטפת את לחייה כאילו עדיין חשה את החום שנותר מהבוקר. היא תכננה בתחילה רק למסור עוגה; היא מעולם לא ציפתה למצוא את עצמה דנה בנושאים כאלה עם איסטון. כשנזכרה ברצינות על פניו בזמן שדיבר, לאורה חייכה וחשבה, 'איסטון, אני אתאהב בך. זה בלתי נמנע.' לאורה החזירה את מחשבותיה להווה, שיחקה בחוסר מעש בטלפון שלה, צופה בסרטון שדייוויד שלח לה. אם זו הייתה היא