רוברט חזר הביתה בתחושת תבוסה, ריח פיח המכוניות עדיין נדבק בנחיריו. אלרה, ששמה לב שלורה חסרה, התפרצה בזעם. "איפה היא?" שאלה. "האיש הזה לקח אותה," השיב רוברט, שהרגיש את זעמה הגובר. הוא הוסיף במהירות, "אמא, אל תדאגי. לורה אוהבת אותי מאוד." אלרה יכלה לראות שהמצב רציני יותר ממה שהוא חשב. "היא אוהבת אותך, הא? ומה איתך? אתה אוהב אותה גם?" בלי היסוס, רוברט השיב, "ברור שאני אוהב אותה! אחרת למה הייתי מתכנן