עכשיו הבינה אוולין שיותר מהקושי הקרב ובא, היא פחדה לאבד את אמון הוריה, אפילו שהם היו אלה שבזמנו בזתה יותר מכל. "אמא, את נוטשת אותי?" דמעות נצצו בעיניה של אוולין ככל שהיא התרגזה יותר ויותר. "איך את יכולה לעזוב אותי? אני הבת שלך! לא ניסיתי להרוג אותה!" לילי הביטה בשקט בבתה המטורפת למראה. "אוולין, מההתחלה, אבא שלך ואני טעינו. לא היינו צריכים לפנק אותך, תמיד לנסות לרצות אותך. היינו צריכים לשים לב אליי