דוד חשב לרגע ואז אמר, "המאכל האהוב עלייך הוא סרטן." ברגע שהוא ואמה ענו, גל של אשמה שטף אותם. זה הרגיש כמו לעשות מבחן כשלאורה היא המורה הקשוחה שבודקת את התשובות שלהם, ושניהם הזיעו כדורים. הצופים היו לחוצים לא פחות, ולחשו זה לזה, מנסים לנחש אם דוד ואמה ענו נכון. בריזה נשבה וגרמה לשיערה של לאורה להתנופף בעדינות. ריסיה הארוכים ריצדו, ולמרות החיוך על שפתיה, היה קשה לדעת אם היא באמת שמחה או רק מסווה את