"מר הול..." שני שומרי הראש היססו, לא בטוחים אם לסגור את דלתות המעלית, אך ליאם לא הראה שום כוונה לעצור.
"חכה!" אמה מיהרה קדימה, אוחזת באוכל בידיה. "אם הבאת אוכל, למה לא לתת לי אותו באופן אישי?"
מבלי לחכות לתגובה, היא תפסה את ידיות כיסא הגלגלים שלו ומשכה אותו החוצה מהמעלית.
שומרי הראש היו המומים.
"אתם שניכם יכולים ללכת עכשיו. אני אטפל בו," אמרה אמה, מפטרת את שומרי הראש ומובילה את ליאם אל מדרגות החיר
















