נדיר היה שהיא נחה כך, לכן קסילה קווסט החליטה לא לכוון שעון מעורר. כשהתעוררה, כבר הייתה השעה עשר בבוקר. אחרי שהסתכלה בשעה, קסילה מתחה את זרועותיה וזחלה באיטיות למצב ישיבה. כשהשמש זרחה על פניה היפות, עורה היה בהיר כל כך שנראה היה זוהר. דפיקה. דפיקה. דפיקה. קסילה עמדה לנעול את נעלי הבית ולצאת מהמיטה כשמישהו דפק על הדלת. מיד לאחר מכן, נשמע קולה של משרתת. "גברת, אביך רוצה שתירדי מיד למטה." "הבנתי." קסי