פרק 62 אימה מציפה את בטני כשאנחנו יוצאים משערי האקדמיה ומכונית שחורה גדולה עוצרת מולנו. המכונית דומה מאוד להאמר מתוח שאנחנו בדרך כלל משתמשים בו לאירועים מיוחדים בעולם האנושי. הלוואי שהמכונית הזו הייתה לוקחת אותנו לחגיגה ולא כדי להיפרד מהאדם שברא אותי. שישה מאיתנו נערמים בחלק האחורי של המכונית, המושבים מסודרים בצורת מלבן, כולם פונים זה לזה. אני יושבת בין אקסל לתיאו, אוחזת בשני ידיהם. אקסל התאושש לח