פרק 28 "לכי," דיקן נוהם, הצליל יותר חייתי מאנושי וזה שולח בי צמרמורת. "כן, אדוני," אני מחייכת, מתכופפת להרים את הכרטיס שהפלתי. אני מיישרת את הבגדים שלי ועוזבת את החדר כדי למצוא את האחרים. ברור שהוא נמצא במאבק פנימי כלשהו ואני לא הולכת להיות זו שתדחוף אותו מעבר לקצה הזה, לא משנה כמה זה מרגש אותי. כבר יש לי את מייסון שרוצה שאני אמות, אני מעדיפה לא להוסיף את מר קולינס לרשימה הזו. "הכל בסדר?" לוק שואל