אקסל מהנהן וכתפיו צונחות קלות כשהוא מחייך. מייסון רק זועף כרגיל. מר קולינס נשען קדימה ואומר משהו למאבטח ואז מכניסים אותנו פנימה בחיוך ידידותי. "שמח לראות את כולכם שוב," המאבטח מגרגר. "גם אנחנו," אני מחייכת בחזרה כשאני נכנסת. ריח האלכוהול והבשמים השונים כמעט הסתירו את הריח הבסיסי של זיעה מעופשת, משהו שמעולם לא שמתי לב אליו קודם. חוש הריח שלי בטח השתפר. המוזיקה הולמת בחזה שלי והירכיים שלי זזות מעצמן