פרק 66 אנחנו עוזבים את בית החוף הקטן ואני מרגישה שלווה מוזרה. אמא שלי תהיה בסדר. אני שואפת עמוק בזמן שבריזת הים מלטפת את פני. לוק מגיש לכולנו זוג משקפיים שנראים כמו משקפי קריאה ואני זועפת. "למה זה?" אני שואלת. "זה מסתיר כל ניצוץ של כוח שיש לנו. בני אדם נוטים להשתגע כשהעיניים שלנו זוהרות בכחול," הוא מחייך במבוכה. "הייתי יכולה להשתמש בזה לפני שנים," אני נאנחת, תוהה אם אמא שלי הייתה פחות משוגעת אם הי