פרק 26
מר קולינס עומד ללא ניע בקצה המיטה, לסתו מתוחה ואגרופיו קפוצים.
"דיקן?" אני שואלת, עדיין קצת המומה ולא בטוחה אם זה חלום או מציאות. אני מרימה את ראשי ומביטה מטה על החזה החשוף ששימש לי ככרית. לוק נושם בקצב אחיד, עדיין ישן בשלווה. ואז עולה בי מחשבה מחרידה. אני עירומה. "שיט," אני מקללת. מנסה לחטוף את השמיכות מתחת ללוק ומעירה אותו תוך כדי.
"מה קרה?" הוא שואל, דרוך בבת אחת. ואז הוא נרגע כשהוא מבחי
















