מאדיסון הנהנה בראשה, נאנחת בשקט. להתמודד עם המשפחה של סיירה, במיוחד עם אביה, לא יהיה דבר קל. סיירה אמרה ברכות, "מאדי, אני רוצה לחזור ללימודים ולהמשיך ללמוד פסנתר אצל גברת לינדן." עיניה של מאדיסון אורו, וחיוך התפשט על פניה. "זה נפלא! גברת לינדן תמיד חשבה עליך דברים טובים. אם תחזרי, היא בוודאות תשמח." אולם, הבעתה של סיירה נותרה עצובה. היא הורידה את מבטה ואמרה, "גברת לינדן ממש כעסה והתאכזבה כשעזבתי.