"תזכרי מה שאמרתי לך, איילה. תתנהגי בהתאם," אחיה הזכיר לה ברגע שקפצה מהמכונית. היא חייכה. "כמובן, אחי היקר. אל תדאג. בכל מקרה, אתה בטוח שאתה לא רוצה להופיע?" אפולו קימט את מצחו. "אה?" היא צחקה קלות. "אוי, אחי הקטן והמסכן. גם אם הוא היה רוצה לבוא, הוא לא יכול כי הוא זקן מדי בשביל רבקה—" "שתקי! תזכרי מה שאמרתי לך. אני משגיח עלייך, איילה," הוא קטע אותה ונסע משם במהירות. איילה חייכה ונאנחה אנחה עמוקה אחריו. היא עמדה לעשות צעד אחד כששמה של רבקה נקרא. האישה מתקרבת לכיוונה, חיוך רחב על פניה. "איפה האח המעצבן שלך?" שאלה רבקה. היא משכה בכתפיה והחלה ללכת לכיוון ביתה של רבקה. רבקה השיגה אותה והשוותה את קצב הליכתה. "את יודעת מה, אני לא יודעת מה לא בסדר עם אח שלך." "תסבלי אותו. הוא אוהב אותך אבל הוא פשוט לא יכול להיות איתך כי את צעירה מדי בשבילו. זאת הסיבה שמונעת ממנו להתנגש איתך," היא ענתה. המשרתת של רבקה פתחה את הדלת ובירכה אותן לשלום. היא חייכה וקידה קלות בראשה לפני שנכנסה. רבקה צחקה. "שיזדיין עם הסיבות שלו. הוא ידע שאני אוהבת אותו גם." היא הנידה בראשה כשנעצה את מבטה בספה מעור. אחיה, אפולו, אוהב את רבקה וחברתה מרגישה אותו הדבר. עם זאת, רק בגלל פערי הגילאים המטופשים האלה, אחיה פחדן. "גיל לא משנה אבל אני לא יודעת לגבי אחי. הוא מיושן מדי ויהיו אשר יהיו הסיבות שלו. נמאס לי מזה. תראי, הוא אפילו עשה איתי הסכם." "הממ..." "יום ההולדת השמונה עשרה שלי יהיה בשבוע הבא. אמרתי לו שהוא חייב להזמין את זירו ולהגיד לו שזה יהיה הריקוד האחרון שלי. כן, הוא הסכים אבל עם התנאי הצולע שלו שאני אתרחק ואפסיק לפנטז על זירו כהן." היא צחקה, בסרקזם. "כאילו מה לעזאזל, רבקה? אין שום דבר רע בלהיות מאוהבת בזירו—הוא אולי מאהב מזדמן או איך שלא קוראים לזה. כאילו איך זה קשור לחיבה שלי? זה לא כאילו אני אתן לעצמי להזדיין על ידי הבחור הזה." רבקה צחקה קלות. "אפולו פשוט מפחד שתעזבי אותו." איילה נעצה מבט בחברתה. "תשובה נחמדה. חה-חה," היא אמרה וגלגלה את עיניה. "בכל מקרה," רבקה קמה ומותחת את זרועותיה, "בואי נפסיק את הנושא המסובך הזה לעת עתה, ובואי נעלה למעלה לבחור מה אנחנו צריכות ללבוש," היא אמרה. "כן. הרבה יותר טוב," היא הסכימה. השעה הייתה בדיוק שמונה בערב כשסיימו לעשות את הדברים הבנות שלהן והיו מוכנות לצאת. "את בטוחה שאנחנו בטוחות?" שאלה איילה. רק כדי להיות בטוחה. "כן. אפולו לא יגלה על זה. אלא אם כן הוא יהיה נוכח באירוע הזה," ענתה רבקה. היא נאנחה אנחה עמוקה. "אפולו לא אוהב חשפנות. זירו כן," היא אמרה וצחקקה. "כן, נכון. הזירו שלך. נראה שכבר שיננת הכל עליו, הא?" איילה חייכה. "את יכולה להגיד את זה." "אפילו את מותג התחתונים האהוב עליו, נכון?" היא הנהנה ונשכה את שפתה התחתונה. "מה לגבי כמה זמן הוא היה?" שאלה רבקה מה שגורם לה לקימט את מצחה. היא פזלה את עיניה וצלבה את זרועותיה מול חזה. "למה את מתכוונת כמה זמן?" רבקה צחקקה והנידה בראשה. "לא משנה. בואי נלך," היא אמרה והלכה לכיוון היציאה מחדרה. אחרי חצי שעה, הם הגיעו ליעדם. מכיוון שהוריה של רבקה תמיד היו בחו"ל כמו אמה בגלל העסק שלהם, רבקה נשארה עם המשרתת שלה. היא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה כי היא בת יחידה. בניגוד אליה, יש לה אח מגן יתר. כמה שהיא רוצה להיות כמו רבקה. מכיוון שהן רק קטינות. היא בת שבע עשרה ותהיה בת שמונה עשרה רק בשבוע הבא, צריכות להסוות את עצמן כגברות מתוחכמות כמו גם רבקה. האחרונה מאפשרת לה ללבוש שמלת ספגטי שחורה עם גב חשוף, שמשפרת את עורה לבהיר יותר. בעוד רבקה לבשה שמלת ספגטי אדומה מנצנצת סופרן. כשהן היו בכניסה למועדון, הסדרן ביקש את תעודות הזהות שלהן. מכיוון שהן רק קטינות ורק סיימו את לימודיהן בתיכון בחודש שעבר, הן צריכות לצפות הכל במתיקות. רבקה טובה בזה. היא פשוט הראתה את הציצים שלה ודיברה במתיקות לסדרן, ואמרה שהן שכחו את תעודות הזהות שלהן. אחרי כמה דקות, כשהן עומדות מול הכניסה, הסדרן הכניס אותן פנימה. "לעזאזל! זה היה נהדר!" היא אמרה, בקול רם כשהמוזיקה רעדה בכל המקום. "אה-הא! את צריכה ללמוד על זה," ענתה רבקה שגורמת להן לצחוק. "אנחנו צריכות למצוא מקום ישיבה," הוסיפה רבקה. "בואי נישאר בפינה כדי שנוכל לראות את האנשים האלה שנכנסים ויוצאים מהמועדון הזה. את לא יודעת אם אחי יופיע פתאום עם זירו," היא טענה. "יותר חזק, זירו!" השעה הייתה עדיין שמונה בערב ולזירו היה כיף עם הנערה השחורה שהוא פגש בחניון של מועדון רו. האישה מאוד מושכת ויש לה עיניים יפות שיכולות להטביע מישהו במעמקים. זירו היה אחד מהם. מטרתו בביקור במועדון הייתה לצפות בצוות החשפניות הידוע שהגיע מלאס וגאס. זה פשוט קרה שהוא נתקל בנערה השחורה הזאת. מכיוון שהאישה הייתה לבד ונראית חדשה במקום. הוא הושיט עזרה והדברים התנהלו במהירות איתם. זה רק התחיל במגע שלו בגבה ופתאום מצאו את עצמם מחליפים נשיקות פרועות בסמטה הצרה ליד המועדון. האישה לא אכזבה את הציפיות שלו. ובגלל זה הוא היה מאוד מוכן לזיין אותה ונשאר ליד פח האשפה הענק, מטרים מהמועדון. הוא ממשיך לדחוף כשהוא מושיט יד לציצים הענקיים של האישה ומעסה אותם בתנועות מעגליות. האישה נאנחת בקול רם מה שגורם לו לכסות את פיה בכף ידו. "אל!" הוא הזהיר. "הממ..." האישה מוחה. הוא הסיר את כף ידו מפיה וממשיך לצלול פנימה. כשהוא עמד לגמור, הוא משך את הזין שלו ויורק את המיצים שלו החוצה. הוא צריך לנקוט באמצעי זהירות מכיוון שהוא לא לבש קונדום. האישה עמדה לעמוד ישר כשפתאום, הוא נכנס שוב לתוכה. "או..." האישה מלמלה. "אולי נוכל—אה... להמשיך את זה בתוך המכונית שלך—הממ... מותק," היא אמרה בין אנחותיה. זירו חייך חיוך זדוני ועצר. "נהדר!" הוא פלט וטפח על הישבן הענק של האישה. האישה תיקנה את עצמה והם הלכו לכיוון המכונית של זירו. מכיוון שהזמן מתקתק במהירות, הוא שם לב שהכניסה למועדון רו נעשית צפופה יותר. "בואי נעשה את זה מהר, מותק. אני ממש רוצה לצפות בחשפניות האלה," אמר זירו והניח את זרועותיו על כתפיה של האישה. "בטח," ענתה האישה. זירו פתח את מכוניתו מאחור וישב. הנערה השחורה אז ידעה מה לעשות הלאה. היא פתחה את כפתורי המכנסיים שלו ומשכה אותם למטה יחד עם הבוקסר שלו. הזין שלו אז עמד קשה ויציב. עיני האישה נצנצו ותפסו מיד את הזין שלו. היא עמדה להכניס אותו לתוך פיה כשזירו עצר אותה. "פשוט תיסעי עליו, מותק," הוא אמר וקרץ לה. האישה הסמיקה והנהנה. זירו חייך חיוך רחב. אכן, הוא מעולם לא נכשל לפתות כל אישה בקסם שלו. האישה אז הרימה את שולי שמלתה ודחפה הצידה את צידי התחתונים שלה ופתאום הכניסה את הזין שלו לתוך השזיף הרטוב שלה. היא אחזה בזרועו והחלה לטחון. היא עשתה את זה לאט בהתחלה עד שזירו הדריך אותה וסימן לה לזוז מהר יותר. "אני אקח את זה אחורה," היא אמרה אחרי. היא מיקמה את עצמה, פניה לחזית המכונית בעוד גבה פונה לזירו. היא החלה לטחון שוב, מושכת את גופה כלפי מעלה ודוחפת אותו כלפי מטה ברציפות. כשהוא היה קרוב, הוא הרים את האישה. "תמצצי את זה!" הוא דרש והאישה אז צייתה. הוא נאנח כשגמר בתוך פיה החם של האישה. "זה היה מדהים!" פלטה האישה כשתיקנה את עצמה. "כן. עשית נהדר," הוא הסכים. "בכל מקרה, אני מולי. נעים להכיר..." "זירו," הוא ענה. מכיוון שזירו לא השתמש בשום אמצעי מניעה, הוא אז מחליט ללכת לשירותים לשטוף את הזין שלו. הוא ניקה אותו בסבון שהוא ראה ליד הכיור ושטף אותו ביסודיות לפני שניגב אותו בנייר טואלט. כשהוא סיים, הזין שלו הרגיש רענן שוב. הוא אז הלך לדלפק הבר והזמין משקה. "חכה שנייה, בוס," אמר הברמן והוא רק הנהן. זירו סובב את עיניו מסביב למועדון ומצחו התקמט כשראה מישהו... שמוכר לו. "איילה," הוא לחש. אחרי כמה שניות של בהייה בנערה הצעירה, הברמן נתן לו את המשקה שלו. הוא אז הניח שטר של 2 דולר לפני שעזב את המקום והחל ללכת לכיוון אחותו של אפולו. זירו חייך חיוך זדוני. הוא בטוח במאה אחוז שהנערה הצעירה שוב ברחה מאחיה. ותראו איך היא מתלבשת עכשיו; היא לא נראית כאילו היא רק בת שבע עשרה. "ערב טוב, גברות נאות!" הוא בירך מה שמפתיע את השתיים..., במיוחד את איילה. "ז-זירו..." היא אמרה. רבקה שהתאוששה מיד מההלם הרימה גבה לעברו. "אח גדול," רבקה חייכה אליו, "מה אתה עושה כאן?" זירו יצר חיוך ערמומי על שפתיו. "האם אני לא זה שאמור לשאול את השאלה הזאת?" הוא התקרב אליהן וישב ליד איילה, שעדיין נשארה תקועה בבהייה בו. "את מריירת," הוא התבדח וסגר את אצבעותיו מול עיניה של איילה מה שמחזיר אותה לתודעתה הנכונה. "מי איתך, זירו הזקן?" שאלה רבקה מה שגורם לו להעיף מבט לעברה. "מי זקן?" רבקה חייכה, בסרקזם. "אתה. אחיה של איילה אמר לנו שאנחנו צריכות לקרוא לך זירו הזקן." הוא קימט את מצחו קלות. "אפולו אמר את זה?" הוא שאל אבל כשאמר את זה, הוא כבר הסתכל על איילה. איילה ניסתה לפתוח את פיה לדבר אבל היא לא הצליחה למצוא את המילים שלה. זירו שנהנה להקניט את השתיים העמיד פנים שהוא מתקשר לאפולו. "אני אתקשר לאפולו ואשאל—" "לא!" איילה לא הסכימה ותפסה את זרועותיו. אבל כשהיא הרגישה עקבות של חשמול בתוך המגע שלה, היא משכה את ידה משם. "בבקשה, לא. אנחנו רק רוצות לצפות בחשפניות האלה—" "למה נערות מתבגרות כמוכן צריכות לצפות בנשים ובגברים שמתפשטים? ואיך שתיכן נכנסתן פנימה?" איילה שרוצה להסתיר את החיבה הברורה שלה כלפיו גלגלה את עיניה. "כמובן, נכנסנו בכניסה למועדון," היא ענתה, בסרקזם. הוא קימט את מצחו וצחק. "יש לך נקודה. אבל אני שואל אותך ברצינות," הוא אמר, סמכות ניכרת בקולו. "זירו הזקן, בבקשה תחסוך את הרגע הזה בשבילנו. אנחנו מבטיחות שאנחנו הולכות להתנהג בהתאם," היא התחננה ואפילו שילבה את ידיה יחד. "תקראי לי זירו הזקן עוד פעם אחת. אני אתקשר לאפולו—" "לא. בסדר. אנחנו לא הולכות לקרוא לך זירו הזקן—" זירו נעץ את עיניו הרחבות עליה. "א-הה," איילה סימנה סימן שלום. "מצטערת," היא אמרה ולא דיברה שוב עד שהמופע התחיל.