איסלה ובקה צופות בסלון הדירה שלהן כשצלצול הפעמון נשמע. בקה הניחה את כרית הנוי ורצה לעבר הדלת. היא הביטה במסך וראתה את זירו. חיוך ערמומי עלה על שפתיה לפני שפתחה את הדלת. מצח מכווץ קיבל את פניה. "ערב טוב, בת דודה יקרה שלי—" מילותיה נקטעו כשזירו דחף את הדלת בחוזקה ונכנס. בקה חרקה שיניים וסגרה את הדלת בחוזקה. "אתה גס רוח, זירו," היא אמרה כשעקפה אותו. איסלה הביטה בהן בעיניים פעורות ושפתיים נפוחות. היא