איסלה
"היי," זירו בירך אותי ברגע שפקחתי את עיני.
"הממ..." נאנחתי כשסידרתי את הראייה שלי. "מה השעה?" שאלתי כשזזתי לצדו. "בדיוק חזרת הביתה?"
זירו צחק קלות. "כן, ומסתכל עלייך כבר דקות," הוא ענה, מה שגרם לי להסתכל עליו, זועפת.
"למה לא הערת אותי? ומה עם אייט?"
זירו חייך. "היא עם רבקה ואפולו," הוא ענה.
חייכתי ברגע ששמעתי את השמות האלה. "אהמ, הם בטח מתאמנים איך ל—"
"תפסיקי לדמיין דברים ותני להם להיות, מו
















