איסלה ביום הראשון ללימודים, הייתי מאושרת מעל ומעבר. סוף סוף, הגעתי לשלב האחרון של להיות חנונית. סתם צוחקת. "לא ציפיתי שהאוניברסיטה הזאת תהיה כל כך ענקית," מלמלה בקה בזמן שישבנו על הספסל ליד הכניסה לבית הספר והסתכלנו על הבניין הגבוה. "ידענו שזה לא רק חלק מהאוניברסיטה הזאת. עוד לא חקרנו את הכל. מכיוון שהיום יש לנו רק אוריינטציה, למה שלא נתחיל לטייל בעצמנו?" הצעתי והסתכלתי עליה. בקה הרימה גבה וכיסתה