"זו הבחירה שלך, זירו. אז למה אתה עדיין מראה את הדאגה שלך?" היה זה קולו של אפולו ששאג מעבר לקו.
זירו נאנח כששתה את פחית הבירה שלו.
"היא באמת בסדר? למה אתה לא מביא אותה לבית חול-"
"זירו, אל תהיה פרנואיד. זה היה רק מתח. הגוף שלה היה זקוק למנוחה ראויה, וזה טוב שכבר ניתקת איתה קשר. הזהרתי אותך קודם, ואני יודע שהאחות שלי עקשנית. עם זאת, אתה מבוגר יותר. אתה היית אמור להתרחק-"
"אני כבר עושה את זה, אפולו.
















