למחרת, השמש זרחה דרך החלון והבהבה בבהירות לעבר הזוג המאושר שישן בתוך הסדינים הרכים מכותנה. אפס פקח את עיניו וחייך כשבהה באיסלה, שישנה בשלווה בזרועותיו. הוא הרים את ידו והסיט לאחור את קווצות שערה. הוא העביר את קצות אצבעותיו על לחייה. איסלה עלתה במשקל בגלל ילדם, ושום דבר לא השתנה. היא עדיין יפהפייה מאז היום שנפגשו. היא שמעה אותה נאנקת ופקחה לאט את עיניה. "בוקר טוב, שמש," אמר אפס בחיוך שזחל על פניו.