השעה הייתה שמונה בבוקר כשזירו קיבל שיחה מאפולו.
"מה לעזאזל, גבר?" הוא התלונן.
"אני רק רוצה להזכיר לך את יום ההולדת של אחותי—"
"אני יודע, בסדר. את מפריעה לי. אני באמצע—פאק!" הוא קילל. "למה לעזאזל נשכת את זה?" הוא שאל, ונראה זועם כלפי האישה שפגש במסעדה אמש כשאכל ארוחת ערב.
"ג'יז, גבר, ברצינות? בשעה כזו?" אפולו שאל בגועל.
זירו חייך חיוך זדוני. "ככה נראים חיי המין המדהימים שלי. מה איתך? אתה הולך להיות
















