דימיטרי: דפיקה נשמעה על דלת המשרד שלי, והרמתי את עיניי מהנייר שקראתי כשקלטתי את הריח של אורורה. היא לא טרחה להיכנס, אלא חיכתה ליד הדלת, וקמתי מכיסאי והלכתי לעבר הדלת, פותח אותה עבורה. "יכולת להיכנס, אני חושב שאת יודעת שאני כבר מודע לכך שזו את," אמרתי, וצעדתי צעד אחורה כשראיתי אותה נכנסת למשרד עם מגש. על המגש היו שני סוגי מיצים שונים וצלחת מכוסה במכסה כסף. "חיכיתי בחוץ לאישורך להיכנס, אלפא. אני יוד